מִשֶׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי פָּֽסְקָה מֵהֶן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַע שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בַּת קוֹל יוֹצֵא מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאָמַר. נֶהֱרַג גַּייֻס גוליקס וּבָֽטְלוּ גְזֵירוֹתָיו. מַעֲשֶׂה שֶׁיָּֽצְאוּ נְעָרִים לְהִלָּחֵם בְּאַנְטִוֹכִיָּא וְשָׁמַע יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בַּת קוֹל יוֹצֵא מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת. נִצְחוּ טַלייָא דִּאַגְחוּ קְרָבָא בְּאַנְטִוֹכִיָּא. וְכָֽתְבוּ אוֹתָהּ הָעֵת וְנָֽתְנוּ בוֹ זְמָן וְכִוְונוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָֽיְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה ששמע כו'. בבלי פ' ואילו נאמרין:
שיצאו נערים. בניו של יוחנן כ''ג.:
הלכה: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים פָּֽסְקוּ אוּרִים וְתוּמִּים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. 45b זֶה שְׁמוּאֵל וְדָוִד. רִבִּי בָּא בַּר כָּהֲנָא בְשֵׁם רַב. זֶה גַּד וְנָתָן. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. זֶה יִרְמְיָה וּבָרוּךְ. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. זֶה יִרְמְיָה וּבָרוּךְ. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַיְהִי לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאוֹת אֱלֹהִים. מָאן קָם מִבַּתְרֵיהּ. יִרְמְיָה וּבָרוּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמואל ודוד. הן הנביאים הראשוני' ומשמתו פסקו האורים ותומים מלשאול בהם:
מילתי' דריב''ל. לקמיה נמי אמרה כר' ירמיה דבימי ירמיה וברוך עדיין היו שואלים באורים ותומי' דדריש מהאי קרא דכתיב ויהי לדרוש אלהים וגו' וס''ל לדרוש באורי' ותומי':
ומאן קם מבתרייהו ירמיה וברוך. וגם בזמנם היו עדיין:
מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים אֵצֶל בֵּית גַּדְיָא בִירִיחוֹ. וְיָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם אָדָם אֶחָד רָאוּי לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא שֶׁאֵין הַדּוֹר כְּדַיי. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בְּהִלֵּל הַזָּקֵן. וּכְשֶׁמֵּת הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו. הוֹי עָנָיו חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא. וְשׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לָעֲלִייָה בְיַבְנֶה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם אֶחָד רָאוּי לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא שֶׁאֵין הַדּוֹר כְּדַיי. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קָטָן. לְפִי שֶׁהוּא מַקְטִין עַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. לְפִי שֶׁמְעַט הָיָה קָטָן מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי. וּכְשֶׁמֵּת הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו. הוֹי עָנָיו חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן. וּבְשָׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר. שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל לְחַרְבָּא. וּשְׁאָר כָּל עַמָּא לְבִיזָּה. וַעֲקָן סַגִּיאִין יְהַוְייָן. וּבִלְשׁוֹן אֲרָמִית אָֽמְרָן. וְלֹא יָֽדְעוּ מַה אָמַר. וְעַל רִבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים. הוֹי עָנָיו חָסִיד. אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה הַשָּׁעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שמעון וישמעאל. ר''ש שהיה נשיא ור' ישמעאל בן אלישע כ''ג שהרגם המלכות. ובבבלי גריס נמי וחברוהי לקטלא לשאר מיתות ושאר כו':
אלא שנטרפה השעה. שאין מספידין על הרוגי מלכות מאימת המלך:
תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. מַה טִיבוֹ שֶׁלַּשָׁמִיר הַזֶּה. בִּירְייָה הִיא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ לָאֲבָנִים הָיוּ מִתְפַּתְּחוֹת לְפָנָיו כִּלְוָוחִין שֶׁלַּפִּינַקְס. וּבוֹ בָנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הָעוֹלָמִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמה מַסַּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֵן וְכָל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. מְגוּרָרוֹת הָיוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִידּוֹת גָּזִית מְגוּרָרוֹת בַּמְגֵירָה מִבַּיִת וּמֵחוּץ. אֱמוֹר מֵעַתָּה. מִפְּנִים לֹא הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶן כְּלוּם. אֶלָּא מְתַקֵּן מִבַּחוּץ וּמַכְנִיס לִפְנִים. רִבִּי אוֹמֵר. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְּאַבְנֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְדִבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בְּאַבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. וְאֵין כָּל דָּבָר יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ. אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן אוֹ לְתוֹךְ טַס שֶׁלַּמַּתֶּכֶת מִיּד הָיָה בוֹקֵעֵ וְיוֹרֵד. מַה הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ לְהַעֲמִידוֹ. הָיוּ כוֹרְכִין אוֹתוֹ מוּכִּין שֶׁלַּצֶּמֶר וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ טַנִּי שֶׁלָּאֵבֶר מָלֵא סוּבִּין שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. הָדָא הוּא דִכְתִיב הַמַּבְלִיג שׁוֹד עַל עָז.
Pnei Moshe (non traduit)
המבליג שוד על עז. לומר בריה קלה כזו ומתבקעין הרים ואבנים קשים מפניו:
טני. גובתא:
להעמידו. להתקיים. דאין שום כלי יכול לעמוד לפניו:
אמור מעתה. הא דכתיב וכל כלי ברזל לא נשמע דמבפנים לא היה נשמע אלא מבחוץ היה מתקן:
וכל כלי ברזל לא נשמע. והיו צריכין לשמיר:
מגוררות היו. האבנים בכלי ברזל כדכתיב מגוררות במגירה:
לאבנים. שהיו נרשמין בדיו:
וְנוֹפֶת צוּפִים. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּבַשׁ הַבָּא בִצְפִייָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. סוֹלֶת צָפָה עַל גַּבֵּי נָפָה לוּשָׁה בִדְבַשׁ וְחֶמְאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָפֶה סִיפְסוּף שֶׁאָכַלְנוּ בְיַלְדּוּתֵינוּ מִפֶּנְקְרִיסִין שֶׁאָכַלְנוּ בְּזִקְנוֹתֵינוּ. דִּי בְיוֹמוֹי אִישְׁתַּנֵּי עָֽלְמָא. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. בָּרִאשׁוֹנָה הָֽיְתָה סְאָה אַרְבֵּלִית מוֹצִיאָה סְאָה סוֹלֶת סְאָה קֶמַח סְאָה קֵיבָר סְאָה סוּבִּין סְאָה מוּרְסָן. וּכְדּוֹן אֲפִילוּ חָדָא בְחָדָא לָא קַייְמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
וכדון. ועכשיו נשתנה דהקמח והסלת כו' בין הכל אין עולין לסאה אחת מסאה של חטין:
סאה ארבלית. חטין ממקום ארבל:
דביומוי. שבימיו נשתנה העולם וכן הוא לעיל פ''ק ואיידי דקאמר דהעולם הולך וחרב מייתי לה הכא:
מפנקרסין. פירות החשובים:
יפה סיפסוף. הפרי גרוע שנשאר באילן בסוף:
סולת צפה ע''ג נפה. מרוב שומנה נדבקת לדופני נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש וחמאה. נופת נפה צופים שצפה:
הבא בצפייה. ממקום ציפיאה והיינו צופים דקרא הרמתים צופים ומשובח הוא מאד:
וּפָֽסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַנְשֵׁי אֲמָנָה תוֹרָה. כְּהָדָא חַד רְבִי הֲוָה קְרֵי לֵיהּ לְאַחֲוָה וַהֲווֹן צְוָוחִין בִּפְרַגְמַטַּיָּא וָהֲוָה אֲמַר. לֵית אֲנָא מְבַטְּלָה עֹנָתִי. אִין חֲמֵי לְמֵיתֵי. מֵיתֵי הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אין חמי למיתי מיתי הוא. אם ראוי יהיה לי לבוא איזה ריוח בין כך ובין כך יבא:
כהדא. מעשה בענין זה שהי' מלמד אחד קורא מקרא עם אחיו בצור והיו קוראין אותו לסחורה ואמר להן אינני שומע לכם לבטל עתי וקביעותי בתורה:
אנשי אמנה. דקאמר במתני' תורה הן בני אדם שבוטחים בהשם שיצליח עיסקיהם עם היותם עוסקים בתורה ואין מתבטלים הימנה:
משנה: 46a רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה וְנִיטֵּל טַעַם הַפֵּירוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף נִיטַּל שׁוֹמֶן הַפֵּירוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטַּהֲרָה נָֽטְלָה אֶת הָרֵיחַ הַמַּעְשְׂרוֹת נָֽטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
התירו שתצא כלה באפיריון. משום צניעותא:
ורבותינו. רבינו הקדוש המחבר:
בפולמו' האחרון. של חרבן הבית ושל טיטוס נמי הוה. באפיריון. כמין אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:
ושלא ילמד אדם את בנו יונית. חכמת יונית והם רמזים וחידות שהיו ליונים ולא היו מכירים בהם אלא הרגיל בהם:
עטרות כלות. כעין עיר עשוי מזהב:
ועל האירוס. כלי עשוי כמין נפה שדפנותי' עגילות ושוטחים ע''ג עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול ובלע''ז קורין לו טנבור''י:
גזרו על עטרות חתנים. שיהיו אסורין עטרות חתנים מפרש בגמרא:
מתני' בפולמוס של אספסיינוס. חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:
מתני' אין יום. כדדריש בגמ':
הטהרה נטלה את הריח. טהרה שפסקה מישראל בטלה ריח הפירות שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה היה הקב''ה מטהר את הפירות מריח רע:
המעשרות נטלו את שומן הדגן. דמעשר אקרי חלב כדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן והוא כולל על התרומות והמעשרות:
הלכה: כְּתִיב וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַייֶמֶת. מִי מְבַטֵּל. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. בִּרְכַת כֹּהֲנִים מְבַטֶּלֶת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תֵּדַע לָךְ שֶׁנִּתְאָֽרְרוּ הַטְּלָלִים. בָּרִאשׁוֹנָה עִיר שֶׁטְּלָלֶיהָ מְרוּבִּין פֵּירוֹתֶהָ מְרוּבִּין. אֲבָל עַכְשָׁיו עִיר שֶׁטְּלָלֶיהָ מְרוּבִּין פֵּירוֹתֶהָ מוּעֲטִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַטַּל יוֹרֵד עַל הַקַּשׁ וְעַל הַתֶּבֶן וְהֶן מִלְבִּינִין. אֲבָל עַכְשָׁיו יוֹרֵד עַל הַקַּשׁ וְעַל הַתֶּבֶן וְהֶן מַשְׁחִירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
של מלח ושל גפרית. ענין עטרה שעושין מאבן של מלח שהוא צלול כעין אבן הבדולח וצובעין עליה כמין ציורין בגפרית:
זו זהורית המוזהבת. טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב:
גמ' נפלה עטרת ראשינו אלו הן עטרו' חתנים. שגזרו עליהן מחמת חרבן ביה''מ:
ושל זית. מעלה של זית:
אפי' דחילפי. ובבבלי אפילו של חילת והוא כמין גומא הגדל במים וזה נמי אסור:
שיבשב. חתך זמורה אחת ועשה ממנה עטרה ולבש:
נייח לי'. נוח הי' לו יותר להרים ראשו ולא לעשות כן והיה כשגגה כו' שמת רב ירמיה:
גמ' כתיב ואל זועם בכל יום. וע''י כך אין יום שאין בו קללה:
ראשונה ראשונה מתקיימת. כלומר נוח היה להתקיים ראשונה ראשונה דכל יום קללתו מרובה משל חבירו:
מי מבטל. ע''י דבר מה מתבטלין שלא יחרב העולם:
ברכת כהנים מבטלת. קיום הברכה מבטלת הקללות. ובבלי קאמר ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שיש כאן תורה וקידוש השם:
תדע לך שנתאררו הטללים. מיום שחרב בית המקדש ולא ירדו לברכה:
פירות מועטין. ע''י שאינם של ברכה וכמים המוגרים ארצה הן וע''י כך נעדר כח הגידול של הפירות:
תַּנֵּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטַּהֲרָה נָֽטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. מַעְשְׂרוֹת נָֽטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן. וּמִמִּי נִיטַּל יוֹתֵר. אָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָֽיְתָה עֲשָׂרָה. בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחֲשֹף חֲמִשִׁים פּוֹרָה. וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
וסהרוני זהב. מלשון השביסים והסהרונים ואף עליהן גזרו:
אפיפיירו'. כמין כיפה של מעגלי עץ ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין:
וחכמים אומרים. דבמתני' לא גריס הכא כנוסחת הבבלי וחכמים ולפיכך קאמר הכא דדברי חכמים הם במתני':
הטהרה. שפסקה מישראל נטלה ג''כ טעם הפירות והריח:
וממי ניטל יותר. קללות פירות והדגן דקאמרת ממי ניטל ביותר מהפירות או מהדגן:
נשמעינה. אנחנו שומעין ומבינים זאת מהמקרא הזה:
מהיותם וגו'. חגי הנביא הי' מוכיח להם לישראל שמעשיהם גרמה להם קללה במעשה ידיהם שהדגן שהיה בא אל מדת ערימת עשרים עכשיו והיתה עשרה שלקו החטים חצים:
בא אל היקב. סיפי' דקרא מי שהי' בא אל היקב ומצא לחשוף חמשים פורה עכשיו והית' עשרים והיה לו לומר ג''כ על החצי כמו בחטים והיתה עשרים וחמשה אין כתיב כאן אלא והיתה עשרים אלמא דלקו הפירות יותר מחשבון החטים וכן נמי הכא דלקו טעם הפירות ביותר משומן הדגן:
משנה: בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּאֶסְפַּסְיָנוּס גָּֽזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאֵרוּס. בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּטִיטוּס גָּֽזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בְּפוֹלֶמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּֽזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ הִיתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
התירו שתצא כלה באפיריון. משום צניעותא:
ורבותינו. רבינו הקדוש המחבר:
בפולמו' האחרון. של חרבן הבית ושל טיטוס נמי הוה. באפיריון. כמין אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:
ושלא ילמד אדם את בנו יונית. חכמת יונית והם רמזים וחידות שהיו ליונים ולא היו מכירים בהם אלא הרגיל בהם:
עטרות כלות. כעין עיר עשוי מזהב:
ועל האירוס. כלי עשוי כמין נפה שדפנותי' עגילות ושוטחים ע''ג עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול ובלע''ז קורין לו טנבור''י:
גזרו על עטרות חתנים. שיהיו אסורין עטרות חתנים מפרש בגמרא:
מתני' בפולמוס של אספסיינוס. חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:
מתני' אין יום. כדדריש בגמ':
הטהרה נטלה את הריח. טהרה שפסקה מישראל בטלה ריח הפירות שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה היה הקב''ה מטהר את הפירות מריח רע:
המעשרות נטלו את שומן הדגן. דמעשר אקרי חלב כדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן והוא כולל על התרומות והמעשרות:
הלכה: נָֽפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת חֲתָנִים. זוֹ זְהוֹרִית מוּזְהֶבֶת. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּגָפְרִית. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּזַיִת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אֲפִילוּ דְחִילְפֵי. רַב יִרְמְיָה שִׁיבְּשֵׁב ולָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁלְּזַיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר. נַייַח לֵיהּ אִילּוּ אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן. וַהֲוָות כֵּן. כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
Pnei Moshe (non traduit)
של מלח ושל גפרית. ענין עטרה שעושין מאבן של מלח שהוא צלול כעין אבן הבדולח וצובעין עליה כמין ציורין בגפרית:
זו זהורית המוזהבת. טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב:
גמ' נפלה עטרת ראשינו אלו הן עטרו' חתנים. שגזרו עליהן מחמת חרבן ביה''מ:
ושל זית. מעלה של זית:
אפי' דחילפי. ובבבלי אפילו של חילת והוא כמין גומא הגדל במים וזה נמי אסור:
שיבשב. חתך זמורה אחת ועשה ממנה עטרה ולבש:
נייח לי'. נוח הי' לו יותר להרים ראשו ולא לעשות כן והיה כשגגה כו' שמת רב ירמיה:
גמ' כתיב ואל זועם בכל יום. וע''י כך אין יום שאין בו קללה:
ראשונה ראשונה מתקיימת. כלומר נוח היה להתקיים ראשונה ראשונה דכל יום קללתו מרובה משל חבירו:
מי מבטל. ע''י דבר מה מתבטלין שלא יחרב העולם:
ברכת כהנים מבטלת. קיום הברכה מבטלת הקללות. ובבלי קאמר ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שיש כאן תורה וקידוש השם:
תדע לך שנתאררו הטללים. מיום שחרב בית המקדש ולא ירדו לברכה:
פירות מועטין. ע''י שאינם של ברכה וכמים המוגרים ארצה הן וע''י כך נעדר כח הגידול של הפירות:
אֵילּוּ הֵן חוּפּוֹת חֲתָנִים. סַדִּינִים מְצוּייָרִין וְסַהֲרוֹנֵי זָהָב תְּלוּיִים בָּהֶם. תַּנֵּי. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אפיפיירות וְתוֹלֶה בָהֶן כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
וסהרוני זהב. מלשון השביסים והסהרונים ואף עליהן גזרו:
אפיפיירו'. כמין כיפה של מעגלי עץ ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין:
וחכמים אומרים. דבמתני' לא גריס הכא כנוסחת הבבלי וחכמים ולפיכך קאמר הכא דדברי חכמים הם במתני':
הטהרה. שפסקה מישראל נטלה ג''כ טעם הפירות והריח:
וממי ניטל יותר. קללות פירות והדגן דקאמרת ממי ניטל ביותר מהפירות או מהדגן:
נשמעינה. אנחנו שומעין ומבינים זאת מהמקרא הזה:
מהיותם וגו'. חגי הנביא הי' מוכיח להם לישראל שמעשיהם גרמה להם קללה במעשה ידיהם שהדגן שהיה בא אל מדת ערימת עשרים עכשיו והיתה עשרה שלקו החטים חצים:
בא אל היקב. סיפי' דקרא מי שהי' בא אל היקב ומצא לחשוף חמשים פורה עכשיו והית' עשרים והיה לו לומר ג''כ על החצי כמו בחטים והיתה עשרים וחמשה אין כתיב כאן אלא והיתה עשרים אלמא דלקו הפירות יותר מחשבון החטים וכן נמי הכא דלקו טעם הפירות ביותר משומן הדגן:
מַתְנִיתָא. וְעַל הָאִירוּס. רְסִיסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא. דקאמרה ועל האירוס הוא רסיסה. ע''ש שהיא עשויה נקבים כדאמר בויקרא רבה פ' מצורע הדין רסיסא דמיא לביזא שהוא מלא נקבים ובבלי קאמר טבלא דחד פומא ופירש רש''י זוג של עינבל שמקשקשין בו לכלי שיר:
אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת כַּלּוֹת. זוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. רִבִּי עֲקִיבָה עָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. וּקְנִיאַת בָּהּ אִיתְּתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאָל. אֲמַר לָהּ. מַה הֲוֵית עַבְדָּת הֵיךְ מַה דַהֲוָות עַבְדָּה. דַּהֲוָות מְזַבְּנָה קְלִיעֲתָא דְשַׂעֲרָהּ וִיהֲבַה לֵיהּ וְהוּא לָעֵי בְאוֹרַיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
זו עיר של זהב. שירושלי' מצויירת עליה:
וקניאת בה. היתה מקנא לה שלא עשה לה בעלה כמו כן:
מה הוית עבדת כו'. וכי את עשית לי כמה שעשתה אשתו של ר' עקיבא:
דהוות מזבנה קליעתא דשערה. שהיתה מוכרת צעיף שעל ראשה לפרנס אותו שיעסוק בתורה. כן פירש היפ''מ. וי''ל קליעת שערה ממש לעשות מהן פאה נכרית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source